|
כאשר פנו אלי לראשונה המנהל המוסיקלי של מקהלת הכנסייה דיויד פג ואנט פאשיאן, ידידתי, זמרת במקהלה, בהצעה שאכתוב המנון לאירוע החגיגי והחשוב של הכנסייה הייתי מלאת חששות וספקנית. האם אני, מלחינה יהודיה וישראלית, האדם המתאים לכך? האם אוכל לחבר המנון שיתאים לאווירה ולאמונה של אנשי הכנסייה כאשר אני עצמי באה מתרבות ומדת אחרת ושונה.
אלא שאז שלח לי דיויד פג את הצעתו להלחין את תהלים פ"ד. כאשר לקחת את ספר תהלים לידי, בשפתי, השפה העברית כמובן שבה הוא נכתב, והתחלתי לקרוא את הפרק, פגו מיד כל חששותיי. הבנתי את כוונתם של דיויד ואנט. על-ידי הבקשה שלהם ממני לחבר את ההמנון לאירוע המסוים הזה דווקא על הטקסט של תהלים, הם יצרו את האיחוד, את החיבור של התרבויות. הם יצרו חיבור של אהבה, של יצירה משותפת. הם הראו לי את המשותף בינינו, את האנושי והאמיתי ואני ניגשתי למלאכה מתוך אמונה ואהבה והבנה שכאשר ניתן לאנשים כאלה הזכות להחליט ולהניע את הגלגלים, הרי עדיין יש סיכוי לעולם שלנו להיות מקום ששווה וכדאי לחיות בו.
היתרון שלי היה שאחזתי בידי את הטקסט של תהלים בעברית ובאנגלית ושניהם היו ברורים לי כמעט באותה המידה. אלא שעברית היא שפתי מאז נולדתי ולכן רזי השפה היו נהירים לי באופן בלתי אמצעי ולא רק דרך תרגום. חיברתי בין אותם משפטים בפרק שהיו עבורי משמעותיים במיוחד לבין אותם פסוקים שהיו משמעותיים ביותר עבור דיויד והנה ראיתי ששוב, כפי שאכן זה קורה לעיתים אצל מלחינים, המוסיקה והמלים מתאחדים ויוצרים יצירה חדשה שלא ניתן כבר להפריד בינה לבין המלים שלה.
בשיחות שהיו לי עם דיויד ועם אנט הבנתי שהמילה "סלה" היוותה אבן נגף עבורם. מילה בלתי מובנת ובלתי מוסברת שגם אינה מתורגמת לאנגלית. עוד לפני ששוחחנו על הנושא התחלתי להלחין את ההמנון ובאופן טבעי החלטתי לפתוח אותו בתופי הדוד (הטימפאני) בקול חזק ביותר. הייתה לי התחושה שזו כאילו הכרזה לעם לבוא ולהתאסף כדי להודות לה' על חסדו. לאחר ששלחתי את החלק הראשון של היצירה (בדרך פלאית באמצעות האינטרנט) קיבלתי פידבקים חיוביים אבל עם סימני שאלה לגבי מהות המילה "סלה" בה השתמשתי במעין קריאה במקהלה. פניתי לספרי הפירושים של התנ"ך המצויים למכביר בביתי ולהפתעתי ראיתי שבאופן אינטואיטיבי, מבלי לדעת זאת, קלעתי ככל הנראה לכוונת המחבר. משום שהמילה "סלה" ברבים מן הפירושים, היא אכן קריאת הכרוז המלווה בכלי הקשה ובכל מקרה משהו שקשור במוסיקה ובקריאה לקהל. כמובן ששמחתי מאוד שתת ההכרה שלי הוביל אותי להלחין את המילה הזו ולא להשמיט אותה בגלל חוסר הבנה מדייק של משמעותה.
הקשר עם מקהלת צ'אנסל של הכנסייה המאוחדת בווינסטון-סאלם בצפון קרוליינה ומנצחה דיויד פג הפך להיות יקר לי במיוחד.
ביצוע הבכורה של ההמנון מיועד לספטמבר 2006 והקלטה של היצירה לדיסק אמורה להיערך בסוף מאי 2006.
אלה מילך-שריף
|
