לדף הבית



 

יצירות / מוסיקה קאמרית / שירים על-פי תהום


 

שירים על-פי תהום


רביעיית מיתרים מס' 1
למצו-סופרן ורביעיית מיתרים

 
 

תוכן:
» כללי
» דברי הסבר
» קטעי אודיו ווידאו
» עיתונות
» טקסט
» לוח ההופעות

 

 

כללי



 

טקסט: אנט פאשיאן
ביצוע בכורה עולמי: פסטיבל צ'אטאקווה, ארה"ב, 31.7.2006
ג'אנין האולי, מצו-סופרן, רביעיית אודבון.
בכורה ישראלית: "חג המוסיקה הישראלית", תיאטרון ירושלים, אולם רבקה קראון, 27.9.06, 16:30.
מבצעים: הרביעיה הישראלית העכשווית, קארין שיפרין, שירה.


 
 

דברי הסבר



 

"שירים על-פי תהום" היא יצירה בשישה פרקים למצו-סופרן ורביעיית מיתרים. היצירה מבוססת על מחזור של חמישה שירים שנכתבו על-ידי דר' אנט פאשיאן ב-1996 ומתארים את אשר עברה תוך כדי שחלתה בסרטן השד. כל שיר עוסק באספקט מסוים של המאבק שלה במחלה.

  1. אחרי הנפילה: ההתפוררות והקריסה של חיי היומיום אחרי האבחנה של מחלה המסכנת חיים והתגובה המטלטלת לשינוי הפיסי שחל במשוררת.
  2. כימותרפיה וגולד: תוך כדי טיפולים אינטנסיביים הכרוכים במנות גבוהות במיוחד של כימותרפיה, ההקלטות יוצאות הדופן של הפסנתרן גלן גולד המנגן באך שימשו כמקור נחמה למשוררת. באמצעות ההקלטות שלו, גולד המת כאילו מפתה אותה, הסובלת, להצטרף אליו לחוף מבטחים ללא סערות, למקום שבו הים שקט.
  3. השתלה: המשוררת חווה כאב, תקווה ותחושה מיסטית תוך כדי השתלת מח עצם.
  4. פעולות: ידידים ואנשים אהובים משחקים תפקיד משמעותי בתהליך הריפוי ובכך מתגלה טבעם העל-אנושי, הכמעט אלוהי.
  5. תיקון: השלג הוא דימוי של התיקון של המשוררת, דהיינו ספירת כדורי הדם הלבנים המרה על ריפוי. ההשתלה הצליחה, היא מבריאה ומלאת עליצות ותקווה.

הפגישה של אלה שריף עם אנט פאשיאן חלה בדרך מקרה לפני כשנתיים בפסטיבל צ'אטאקווה. אלה שריף איבדה אחות, שוש אביגל, שנפטרה מסרטן השד כמו גם נשים אחרות ממשפחתה. הפגישה המקרית הזו הולידה את ההחלטה לכתוב יצירה המבוססת על שיריה של אנט פאשיאן. לאחר שיחות עבודה מעמיקות בין המלחינה למשוררת נכתבה היצירה בינואר 2006 ויועדה לרביעית מיתרים וזמרת.

אלה שריף על יצירתה:

ניסיתי להכניס לתוך המוסיקה שילוב של החוויות הרגשיות והפיסיות שהועברו אלי באמצעות המלים של אנט כמו גם התחושות הלגמרי סובייקטיביות שלי שנבעו מהחודשים והשנים הארוכות שעברתי עם אחותי תוך כדי התמודדותה רבת השנים עם הנחלה.

איני יודעת אם איזשהו מלחין או מלחינה עד היום לקחו על עצמם להתמודד אמנותית-מוסיקלית עם נושא כל כך קשה. אנשים בדרך כלל נרתעים מלעסוק במחלות.

אני מחפשת לעסוק במוסיקה שלי בשילוב של מלים וצלילים הקשורים למערכת החוויות שאנו חווים ביומיום, גם אם הן אינן נעימות במיוחד. אמנות אינה חייבת להיות תמיד נעימה ויפה. היא צריכה, לדעתי, להביע רגש ולהתכוון לרגש של השומע והצופה. את כל רגשות הכעס, הפחד והכאב ניסיתי להכניס לתוך המוסיקה ולהביע דרכה.

יש ביצירה קטעים צורמניים, א-טונאליים, יש שימוש בקול עד לקצוות שלו ממש, יש נושא מתוך סוויטה של באך לכלי מקלדת המשולבת בתוך הכלים והקול, יש פרק שהוא כמעט כמו שיר עתיק מתקופת הרנסאנס ויש אפילו קטע שהוא נוגע במקצב הרוק.

היצירה מסתיימת דווקא בתפילת הודיה, מעין כוראל זך ומפתה.

 

 

קטעי אודיו ווידאו



 
קטעי וידאו:
מתוך הבכורה הישראלית, תיאטרון ירושלים, 27.9.2006
מבצעים: הרביעיה הישראלית העכשווית, קארין שיפרין, שירה

קטעי אודיו:
מתוך ביצוע בכורה העולמי, פסטיבל צ'אטאקווה, 31.7.2006
מבצעים: רביעיית אודבון, ג'אנין האולי, מצו-סופרן
 

 

עיתונות



 

מאמר שהתפרסם בעיתון Winston Salem Journal
23.07.2006 (אנגלית)

חלק 1 - לחץ לקריאת המאמר
חלק 1

חלק 2 - לחץ לקריאת המאמר
חלק 2

חלק 3 - לחץ לקריאת המאמר
חלק 3

 

מאמר של אביבה לורי, הארץ
25.08.2006

חלק 1 - לחץ לקריאת המאמר
חלק 1

חלק 2 - לחץ לקריאת המאמר
חלק 2

חלק 3 - לחץ לקריאת המאמר
חלק 3

חלק 4 - לחץ לקריאת המאמר
חלק 4

ביקורת של וילמה סאלסברי, חדשות קליבלנד
6.08.2006 (אנגלית)
לחץ לקריאת המאמר


 
 

 

טקסט



 

Songs from the Edge
By Annette G. Pashayan

(Excerpts used in the musical composition)

This work was supported by the Dr. Clifford and Elizabeth Guy Award of the Society of Arts and Medicine of The Arts Council of Winston-Salem and Forsyth County.


I. After the Fall

Two arms have I, two legs, two feet,
Two eyes to gaze on all I meet;
Two ears locate the speaker’s site,
Each side I know as left or right.
Inside, two chambers take in blood,
And two pump out the crimson mud;
Two lungs, two kidneys in me nest,
But on my ribs
Lies just one breast.

This isn’t how I looked when born,
But one was bad and from me torn.
It makes me sad to see me so,
One side a breast, the other, no.
But deep inside I am aware
This is a lesser cross I bear.
What is to come will far worse be
Than seeing this asymmetry.


II.  Chemo and Gould

I lie on my side like a shell on the beach,
legs curl in a spiral, head bent to my knee,
I slumber, the tide slowly rises
and fills every angle and curve
every corner and sac.

The tide, now advancing, made bold by a tempest,
The tempest visits these waters in too frequent cycles.
The storm, like an engine,
Deafening beat
Cacophonous shrieking
Is bursting my head, laying blood at my feet.

Crystal percussion, delicious and light.
A song so seductive expressive and lyric,
No storm surge, no blood pools,
Just sleep, plenteous sleep.

So close, I can touch it,
So real I can see him.
He studies my posture through cavernous eyes,
Awaiting my fall, his song beckons: rest!
Exquisite musician,
You sailing the heavens,
Must join your chaconne and travel the stars...
Not now, dearest comfort,
Not yet, great companion.
I’ll shudder as gales tear the flesh from my soul.
I’ll stand in this place, and these storms I’ll survive,
For I, unlike you, will sound best when heard live.


III.  Transplantation

Frozen seeds raised from slumber in viscous suspension
That causes its chalice of white to turn silver with sweating.

Through mist, a hand reaches
to force the cold slush through my heart
Where it thaws, giving life to omnipotent forbearers.

Past lungs, neck and head, they swim homeward to spawn. 
Some seeds lost in the tumult. 
A few, precious few find the marrow bed.

The icy elixir is searing my core;
Stench pervades every pore
And it sickens the angels who soothe me still.

The vile juice conceals its rescuing power: 
It is my sole hope. 
This foul fuel from my past is my future.


IV. Acts

Who is this man?
Whose hands once pressed
A young and fragrant flesh

Who is this child?
Whose laughter rings
Across the hills and fields,

Who is this friend?
Once dressed to play
In sharing give and take,
Whose quiet vigil guards the weak,
Who washes sanguine, soiled garb,
While asking but a hand to keep...

Who is this man?
Now mop a tepid brow
And cradle a rank and bed-sore frame....

Who is this child?
Whose smiling image hovers
Above the unhappy indisposed
To bless the failing heart to strength...

Who is this friend?
Who is this child?
Who is this man?


V.  Restoration

Snow is falling, beautiful snow,
Each flake unique and delicate.
They gather, they stick,
They grow in number.
Winter’s frost bared the earth.

Smug in my relative leukocytosis,
washed in joy and delight,
I smile, I glow,
I rest me content.
Road winding before me,
I’ll travel tomorrow.
Tonight’s quiet,

I savor.

 

 

לוח ההופעות



 
  • ביצוע בכורה ישראלי: 27.9.06, הרביעייה הישראלית העכשווית, קארין שיפרין, מצו-סופרן, תיאטרון ירושלים, אולם רבקה קראון, במסגרת חג המוסיקה הישראלית.
  • מאי 2007, וושינגטון, מדינת וירג'יניה, ארה"ב, Audubon Quartet, Janine Hawley, Mezzo-Sopran


 
 


Visit LionWays